ITP וטסיות דם נמוכות: אל תתנו לחרדה לנהל אתכם

ההתמודדות עם מחלת ITP (תרומבוציטופניה חיסונית), מחלה אוטואימונית שמתבטאת ברמות טסיות דם נמוכות העלולות לגרום לדימומים, אינה פשוטה. לקושי הרפואי מתווסף גם קושי נפשי: החולים חוששים מאוד להיפגע ולהיפצע – בשל הסכנה שהדם לא ייקרש, וגם חוששים מהתפתחות דימומים ספונטניים.

לד"ר גליה ספקטר, מנהלת היחידה לקרישת הדם במערך ההמטולוגי בבי"ח בילינסון - מרכז רפואי רבין, חשוב להבהיר שעל אף הסיכונים הקיימים, חולים לעתים תופסים את המחלה באופן קשה יותר מכפי שנדרש בפועל. זאת, משום שטיפול מתאים והדרכה נכונה יכולים לצמצם משמעותית את הסיכונים של רמות טסיות דם נמוכות. "חולי ב-ITP אינו סוף העולם", היא אומרת, אירועי הקיצון במחלה הם מועטים וניתן היום לנהל אורח חיים רגיל כמעט לחלוטין גם עם המחלה.

"בקרב מרבית מטופלי ITP הטסיות גדולות, פעילות וחזקות", אומרת ד"ר ספקטר, "ולכן פעמים רבות כלל לא קיימת נטייה לדמם למרות ספירות טסיות דם נמוכות. התנהגות המחלה שונה מאוד בקרב החולים השונים, הטיפול היום הוא פרטני ומותאם לצורכי המטופל הספציפי ולנטייתו לדמם. הנטייה לדמם היא בעיקר לעור, אך יכולה להתקיים גם בריריות, כמו החניכיים, האף או דימום מוגבר במחזור החודשי".

"הנטייה לדמם קשורה גם להתנהגותו ולפעולותיו של המטופל", היא מוסיפה. "כמובן שמי שבעיקר יושב בבית נמצא פחות בסיכון להיפצע לעומת מי שמשחק כדורגל או עוסק בספורט אתגרי וחשוף לנפילות ומכות. הטיפולים הקיימים כיום מאפשרים לנו להביא את המטופל למספרי טסיות שבטוחים לו לפי צרכיו. הדימומים המסוכנים שבגינם צריך להתאשפז הם נדירים מאד כיום, בזכות הידע הרב שצברנו, וכמעט שאינם קורים. יש כיום טיפול תרופתי שמסוגל לטפל במה שצריך ולשמור על ספירת טסיות בטוחה כמעט בכל המקרים.

"מטופלים רבים חוששים לא רק מפציעה על פני הגוף אלא גם מדימום פנימי שיתרחש מבלי שידעו ממנו", מגלה ד"ר ספקטר. "להם אני אומרת שאם משהו כזה אכן יקרה - הוא כן יהיה מורגש על ידם. דימום פנימי משמעותי יוביל לירידת המוגלובין והיא תורגש דרך סימפטומים כחולשה או צואה שחורה".

פחד נוסף הוא דימום מוחי: "ובכן, זה כמעט לא קורה", מרגיעה ד"ר ספקטר. "מדובר בהתרחשות נדירה מאוד שעלולה להופיע רק בספירות טסיות דם נמוכות במיוחד, מתחת ל-5,000 ואפילו 2,000 טסיות. מניסיוני, אחרי שהמחלה מתגלה, חולים רבים מפוחדים ממה שצפוי להם וחוששים שיצטרכו לחיות בתוך צמר גפן, אך לאחר תקופת הסתגלות ולמידה הם נוכחים שהשד אינו נורא כל כך. החיים ממשיכים באופן יחסי כסדרם ואין הרבה דימומים בלתי צפויים ובלתי נשלטים. בסך הכל, רוב המטופלים חיים בשלום עם המחלה ולא צריכים להימנע כמעט משום דבר".

לחולים עצמם מבקשת ד"ר ספקטר לתת שורה של טיפים שיאפשרו להם להתמודד עם המחלה. אלו עצותיה:

1. לא צריך לחיות בצמר גפן. מצד שני: כדאי להיזהר. קורקינטים ואופניים חשמליים מסוכנים לכל אחד, לחולי ITP מומלץ עוד פחות להשתמש בהם ולסכן את עצמם בנפילות, שבמקרה שלהם לא יהיו רק כואבות - אלא עלולות לגרום לדימום. עם זאת, מי שחשוב לו להמשיך לעשות ספורט בהחלט יכול לעשות זאת. בעזרת הטיפולים של היום אפשר להגיע לספירת טסיות בטוחה ולא להימנע כמעט משום דבר.
2. הנטייה לדמם היא בעיקר בעור, כך שמומלץ לנקוט במשנה זהירות ולא להיחתך. זה המקום בו מומלץ להיזהר יותר, ביחס לאדם שאינו חולה ITP.
3. במקרה של פציעות קלות בעור יש ללחוץ מיד על המקום ולהניח קרח כדי לכווץ את כלי הדם, כדי שלא ידממו. אם זה לא מספיק, אפשר לחבוש את המקום עם תרופה מונעת דימומים.
4. במקרה של דימומי חניכיים ניתן לגרגר מים ובהם תרופה דומה, לגרגר את הנוזל במקום הדמם ואח"כ לבלוע אותו.
5. עשיתם את הפעולות המוצעות בשלושת הסעיפים הקודמים והדימום לא נפסק? זה השלב לפנות לעזרה רפואית.
6. נשים הסובלות מדימום חזק במחזור יכולות להשתמש בתרופות למניעת דימום מספר פעמים ביום בימי המחזור הקשים.
7. במידה שמופיעה נטייה חדשה לדמם בצורת נקודות קטנות על הרגליים, דימום מהאף, דימום חדש בעת צחצוח שיניים או מחזור עם דימום מוגבר - מומלץ לבצע ספירת דם.
8. במקרה של מחלה ויראלית יש להסתכל על העור ולראות אם נוצרת נטייה חדשה לדימום. אם מופיעים סימני דמם מומלץ לבצע ספירת דם.