הכוח הנשי: כשמעגל החיים פוגש את ה-ITP

מעגל החיים הנשי כולל שלבים כמו מחזור חודשי, היריון ולידה – בהם דימומים הם שלב בלתי נמנע. מה קורה כשכל דימום חזק במחזור, בהיריון ובלידה עלול להפוך לסכנה ברורה ומיידית?

עבור חולות ITP (תרומבוציטופניה אימונית), מחלה אוטואימונית שבה הגוף מייצר נוגדנים כנגד הטסיות שאמונות על עצירת דימומים בגוף, זו הרבה יותר מסתם שאלה היפותטית. 

"ITP מופיעה בתדירות של 1 לכל 10,000 אנשים באוכלוסייה ובישראל מופיעים כ-800 מקרים חדשים בשנה", מסביר פרופ' דוד ורון, פרופסור אמריטוס מן המניין בהדסה שמאז פרישתו לגמלאות מכהן כרופא ביחידת הקרישה במערך ההמטולוגי באיכילוב. "זו אינה מחלה גנטית והמקור שלה אינו ידוע, אצל ילדים המחלה לרוב חולפת כעבור כמה חודשים ואילו אצל 70% מהמבוגרים ITP היא מחלה  כרונית. בדומה למחלות אוטואימונית אחרות, יש תקופות יותר טובות ותקופות טובות פחות שדורשות טיפול אינטנסיבי.

"התנודות ההורמונליות של נשים בתקופת הפוריות מעודדות תופעות אוטואימוניות ולכן בגילאי 20 עד 40 יש יותר נשים שסובלות מהמחלה מגברים", הוא מוסיף. "מאחר שבמרבית המקרים מדובר במחלה כרונית, גם בגילאים המבוגרים יותר - אחרי תקופת הפוריות - יש יותר נשים עםITP ".  

החשיפה של נשים לסכנת דימום חזק במחזור, בהיריון ובלידה מציבה אותן במקום אחר לגמרי בהתמודדות עם המחלה. "בתקופת היריון צריך לדאוג לספירת טסיות בטוחה כדי להיות מוגנים לקראת הלידה, במהלכה לא פעם יש איבוד דם", מסביר פרופ’ ורון. "בתקופת המחזור החודשי ספירת טסיות נמוכה יכולה לגרום לדימום מוגבר ולכן צריך לתת טיפול תומך".

כדי להבין את מורכבות הטיפול בחולות ITP, מסביר פרופ' ורון את מהלך הטיפול המקובל. לדבריו, קו טיפול ראשון עבור חולים ב-ITP הוא סטרואידים שתפקידם לדכא את מערכת החיסון. טיפול נוסף הוא בעזרת אימונוגלובוליניםIGIV) ) – כמות מאסיבית של נוגדנים המושגים מתרומה של אנשים בריאים וניתנים בעירוי לווריד; הטיפול יעיל, אבל ההשפעה שלו נמשכת זמן קצר בלבד. 

קו טיפול שני הוא שימוש בנוגדן המסלק את התאים היוצרים נוגדנים בדם. התרופה ניתנת בעירוי ורידי ומביאה לתגובה בקרב כ-50% מהמטופלים. כך זוכים חלק מהמטופלים להפוגה במחלה של כשנה או יותר.  

אפשרות טיפול נוספת היא כריתת טחול; ובעשור האחרון פותחו תרופות תרומבומימטיות, שבמקום לדכא את מערכת החיסון מחקות את ההורמון שמעודד יצירה של טסיות במח העצם. התרופות האלה חוללו שינוי משמעותי בטיפול ב-ITP לנוכח שיעור התגובה הגבוה - 90%-80%, והביאו לשיפור ניכר ל באיכות החיים של המטופל.

מחזור חודשי: דימום לא שגרתי 

"האבחון שלי היה במחזור כל כך מסיבי, שהיה ברור שהוא לא הגיוני", מספרת מניסיונה מתמודדת עם ITP. "אצל נשים עם טסיות דם נמוכות, המחזור מלווה בדימום מסיבי וזה מאוד לא נעים כשזה קורה פעם בחודש. הסיטואציה עלולה להיות מסוכנת: בזמן האבחון שלי, קיבלתי גלולות להפסקת מחזור כדי שלא אאבד דם".

לתרופות התרומבומימטיות יש חשיבות בהקשר זה. "המחזור החודשי מלווה לעיתים בדמם חזק וממושך, שעלול להוביל לאנמיה קשה", מסביר פרופ' ורון. "שימוש בגלולות למניעת היריון עשוי לצמצם דימום חזק במחזור. התרופות התרומבומימטיות מסייעות למניעת דימום חמור במהלך המחזור, באמצעות התאמת המינון לתקופת המחזור בה נדרשת ספירת טסיות גבוהה - ומאפשר דחיית ההחלטה לגבי כריתת טחול אפשרית, מאחר שבמהלך הטיפול צפויה הפוגה אצל כ-30% מהמטופלות". 

הריון ולידה: מעקב צמוד

"גם ההיריון והלידה הם אתגר רפואי עבור החולה", מוסיפה המטופלת, "אבל חשוב להבהיר שנשים עם ITP יולדות. אני אובחנתי בגיל 36, ויש לי שני ילדים. לפני כל היריון שקלתי יתרונות וחסרונות וקיבלתי את ההחלטות שקיבלתי. בקבוצת הפייסבוק שמנהלת עמותת ITP ישראל יש המון פוסטים על נשים המתכננות להיכנס להיריון וחוששות, ושל נשים בהיריון החוששות מהלידה עצמה; מספר הטסיות יורד באופן משמעותי בחודשי ההיריון, ואי אפשר להשתמש במהלכם בתרופות התרומבומימטיות.– אבל מומחים בעולם קבעו שנשים עם ITP יכולות ללדת, תוך מודעות לפיקוח הרפואי הנדרש עבור העובר והאם". 

"במצב של  ITP בהיריון עם ירידה משמעותית במספר הטסיות ונטייה לדמם", מסביר פרופ' ורון, "צריך לדאוג להעלות את מספר הטסיות כדי לעבור את ההיריון והלידה בשלום. לנשים בתקופה זו הטיפול מוגבל בעיקר לסטרואידים ולאימונוגלובולינים, שהם בטוחים לשימוש ויכולים לסייע ללא נזקים לעובר המתפתח. לגבי התרופות התרומבומימטיות עדיין אין מספיק מידע ולכן השימוש אסור בשלבי היריון ראשונים, ובשלבים אחרונים של היריון צריך לשקול בקפידה את נטילתן".