קחו אוויר: כך מטפלים בסרטן ריאה

מתוך כלל מחלות הסרטן, סרטן הריאה הוא השני בשכיחותו בישראל. מדי שנה מתגלים בישראל כ-2,500 מקרים חדשים ממה שנחשב אחד הגידולים השכיחים בעולם. 

"סרטן ריאה מחולק לשתי קבוצות: כ-15% מאובחנים עם סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC – (Small Cell Lung Cancer , ו-85% מאובחנים עם תאים שאינם קטניםNon small Cell Lung Cancer) (NSCLC -", מסבירה  ד"ר אלונה זר, אונקולוגית, מומחית בסרקומות וסרטן ריאה במכון לאונקולוגיה במרכז רפואי רבין.

לדברי ד"ר זר, סרטן מסוג תאים שאינם קטנים נחלק לשני תתי-סוגים עיקריים: אדנוקרצינומה (גידולים בלוטיים) או גידולים קשקשיים. מרבית החולים בסרטן עם תאים שאינם קטנים הם מעשנים, אבל ישנם גם חולים עם אדנוקרצינומה של הריאה שאינם מעשנים. 

"מחצית מהמטופלים עם סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים מאובחנים עם מחלה גרורתית, כלומר מחלה מתקדמת", אומרת ד"ר זר. "במקרים אלו מטרת הטיפול היא הארכת תוחלת החיים ושיפור איכות החיים, והטיפול מתבסס על מתן תרופות ולא על ניתוח. בעבר הטיפול היחיד במחלה מתקדמת היה כימותרפיה, טיפול הכרוך בתופעות לוואי משמעותיות ומאופיין ביעילות מוגבלת ובמשך תגובה קצר", היא מוסיפה, אך מסבירה כי בשנים האחרונות אירעו שתי מהפכות טיפוליות מרכזיות בתחום הטיפול בסרטן ריאה גרורתי שמאפשרות להאריך  את תוחלת החיים של החולים, ולשפר את מצבם לאורך זמן. 

"המהפכה הראשונה היא המהפכה הגנומית, שמאפשרת לחולים בסרטן ריאה מסוג אדנוקרצינומה אפיון מדויק יותר של הגידול באמצעות בחינת ההרכב הגנטי של התאים. בעזרת אפיון זה אפשר לאתר את המוטציה הקשורה להתהוות המחלה אצל חלק מהחולים ולאפשר טיפולים מכווני מטרה ומותאמים אישית. 

כל מוטציה מקודדת לחלבון פגום שאין עליו בקרה בתא. כשאין בקרה, התא מתחלק ומתרבה. המוטציה השכיחה ביותר היא בגן EGFR. בקרב 30%-40% מהחולים ניתן לאתר מוטציות בחלבונים ספציפיים אחרים כמו ALK, NTRK , ROS1, BRAF שהם ברי טיפול על ידי טיפולים מכווני מטרה. במטופלים שנמצאו מתאימים, התרופות המכוונות מטרה שיפרו באופן משמעותי את משך זמן התגובה ובמקרים מסויימים אף  משלשים ומרבעים את תוחלת החיים של המטופלים.

פריצת הדרך השנייה אותה מציינת ד"ר זר היא מהפכת האימונותרפיה (החיסונית). בתהליך התפתחות הסרטן, תאי הגידול לומדים להתחמק מתאי מערכת החיסון שאמורים לאתר ולחסל אותם. התרופות מקבוצת האימונותרפיה מיועדות להפעיל את מערכת החיסון של המטופל כך שתצליח לתקוף את תאי הגידול. "זו אסטרטגיית טיפול שונה לחלוטין שעובדת על מערכת החיסון של המטופל", היא מוסיפה, "קשה לנבא אצל מי מהמטופלים הטיפול האימונותרפי יהיה יעיל, ובדרך כלל בסרטן ריאה לא נותנים את האימונותרפיה כתרופה בודדת, אלא בשילוב עם כימותרפיה. אבל, אצל מטופלים שמגיבים טוב לטיפול אפשר לראות הפוגות מאד ארוכות של המחלה ולעיתים אפילו נסיגה מלאה לאורך שנים. 

כדי להחליט באיזה טיפול לבחור – מכוון מטרה או האימונותרפי, מסבירה ד"ר זר, שולחים את רקמת הגידול של כל מטופל שמגיע לאפיון גנומי ובודקים גם מאפיינים אימוניים. אם בבדיקה הגנומית מתגלה מוטציה ברת טיפול, המטופל יקבל במרבית המקרים טיפול מכוון מטרה. אם לא מוצאים מוטציה ברת טיפול, בוחרים בטיפול אימונותרפי, לעיתים בשילוב כימותרפיה. "ההחלטה האם לשלב בטיפול כימותרפיה תלויה בסוג הגידול ובמצבו, בשאלה האם המטופל מעשן, ביכולת שלו לסבול טיפולים כימותרפיים וגם ברצון האישי שלו. חשוב לציין כי עד שמקבלים את תוצאות כל הבדיקות צריך לחכות עד כחודש, ולכן במצבים מתקדמים של המחלה, כשאין זמן לחכות לתוצאות, אנחנו מתחילים מיד בטיפולי כימותרפיה וכשמתקבלות התוצאות מחליטים על המשך הטיפול". 

לסיכום אומרת ד"ר זר שהטיפולים - גם המכוון מטרה וגם האימונותרפי – ממשיכים להתפתח מעת לעת. "אנחנו כל הזמן מתבשרים על מגוון טיפולים חדשים, בהתאם למוטציות השונות ולשלבי מחלה שונים, ובשנים האחרונות תוחלת החיים הוארכה באופן משמעותי ביחס למה שהיה בעבר, לכן חשוב לערוך אבחון מדויק ולהתאים טיפול בהקדם האפשרי".