היפרכולסטרולמיה – מה זה בעצם אומר?

מחלות כלי דם טרשתיות הן מגורמי התחלואה והמוות המובילים בעולם, אך פעמים רבות החולים בהן כלל לא מודעים לעובדה שהם חולים. במחלות אלו נבנה רובד טרשתי (שקיעת כולסטרול) בדפנות כלי הדם העורקיים, ההולך ומצטבר במהלך השנים וגורם לחסימה של העורקים ולפגיעה באספקת הדם לאיברים השונים.

לדברי פרופסור אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון, מחלות כלי דם טרשתיות נוצרות כתוצאה ממספר גורמים - כאלה שאין לנו השפעה עליהם כמו גיל, מגדר ורקע משפחתי, וכאלה שניתנים לטיפול – רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת, יתר לחץ דם ועישון, כאשר הכולסטרול הוא הגורם המוביל.

תהליך היווצרות הרובד הטרשתי הוא תהליך דינמי. "במקום היווצרות הרובד הטרשתי נוצר תהליך דלקתי שגורם לכך שיותר תאי דם לבנים יגיעו לאזור, ויותר כולסטרול ייקלט שם. כתוצאה מכך הרובד הטרשתי הולך וגדל", מסביר פרופ' אליס.

היצרות העורק מצמצמת את זרימת הדם לאיברים השונים ומשפיעה עליהם בצורה שונה. כך, אם מדובר בעורק המוביל דם ללב, האדם עלול לסבול מכאבים בחזה; אם מדובר בעורק המוביל דם לרגליים, האדם יסבול מכאבים ברגליים בזמן הליכה, ומצליעה לסירוגין. "מדובר בתהליך כרוני, כאשר בחלק מהמקרים הגוף מייצר מעקפים שמתמודדים עם ההיצרות הזו", אומר פרופ' אליס, "הסכנה הגדולה במחלות אלו היא שלעתים, מסיבות שלא ידועות לנו, הרובד הטרשתי נקרע ואז תוכן הרובד הטרשתי בא במגע עם זרם הדם ונוצר קריש דם. קריש הדם גורם לחסימה פתאומית ומידית של כלי הדם, שעלולה להוביל להתקף לב ולאוטם מוחי". לצד סכנה זו קיימים ביטויים נוספים של מחלות כלי דם טרשתיות: הגברת הסיכון לנמק באצבעות הרגליים, סיכון גדול יותר לטרשת באבי העורקים ולמפרצת ועוד.

התהליך הטרשתי, מסביר פרופ' אליס, מתקדם באופן שונה באיברים השונים. "ישנם איברים בהם יש תהליך טרשתי מתקדם יחסית אבל הוא לעולם לא יבוא לידי ביטוי; מנגד, ישנם אזורים אחרים בגוף בהם התהליך הטרשתי מצומצם יותר, אבל אירוע כזה של היבקעות יהיה הביטוי הראשון והאחרון של המחלה, כי החולה חלילה עלול למות".

ההתפתחות של הטרשת מתחילה למעשה מרגע הלידה, אבל הקצב שלה שונה בהתאם לגורמי סיכון. 

כולסטרול גבוה, מזכיר פרופ' אליס, הוא אחד מגורמי הסיכון המובילים להיווצרות מחלות כלי דם טרשתיות. כאשר מדברים על כולסטרול גבוה יש לדעת כי לעתים מדובר במצב גנטי - פגם בקולטן שמסלק את הכולסטרול מזרם הדם גורם לרמות גבוהות של הכולסטרול הרע (LDL) - מעל 200 מ"ג. מחלה זו נקראת היפרכולסטרולמיה משפחתית, והיא מחלה גנטית נפוצה (בצורתה ההטרוזיגוטית – אחד מתוך כ-285 חולי היפרכולסטרולמיה, חולה ספציפית בה), הגורמת כבר מגיל צעיר לעליית רמות הכולסטרול בדם ולסיכון גבוה לאירועי לב כבר בגילאים צעירים.

ניתן לצמצם את גורמי הסיכון בקרב אנשים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה על ידי איתורה בגיל צעיר וטיפול מותאם, המסייע בהורדת רמות הכולסטרול. לדברי פרופ' אליס, תזונה מותאמת וספורט יכולים לסייע מעט בהורדת רמות הכולסטרול כאשר מדובר באנשים שאינם סובלים מהמחלה, אבל במקרים של היפרכולסטרולמיה משפחתית יש צורך בהתערבות תרופתית.

כיצד מאתרים היפרכולסטרולמיה? "החשד מתעורר כאשר אנחנו פוגשים אנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול רע, כאשר יש בני משפחה נוספים עם רמות גבוהות, וכאשר יש במשפחה מקרים של מחלות כלי דם באנשים צעירים - מתחת לגיל 50-40", אומר פרופ' אליס. המחלה, כאמור, ניתנת לטיפול ולשליטה, וכאשר היא מאותרת בקרב ילדים ובני נוער הסובלים ממנה, גם הם מקבלים טיפול בכולסטרול גבוה מגיל צעיר.

אבל כולסטרול גבוה אינו רק מנת חלקם של מי שסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית. "כולסטרול גבוה הוא מחלה של המאה ה-21 שנובעת מאורח חיים יושבני, מתזונה לא בריאה ועוד", אומר פרופ' אליס. לכן מומלץ להקפיד על אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת וספורט, ועל מעקב מתמיד אחר רמות הכולסטרול החל מגילאי ה-20.

צילום תמונת קאבר: Shutterstock