כל הדרכים לטיפול בלימפומה מפושטת

במלחמה נגד הלימפומה, כל דקה חשובה. 30% מחולי הלימפומה לוקים בסוג הנפוץ ביותר, לימפומה מפושטת של תאי B גדולים, ומוצאים את עצמם בהתמודדות רפואית ונפשית לא פשוטה. מהם הטיפולים העומדים לרשותם בחזית המאבק?
ד"ר אברהם אביגדור, מנהל המערך להמטולוגיה בשיבא, עושה סדר בסוגי הטיפולים שיש כיום בסל הבריאות עבור DLBCL:  

אימונו-כימותרפיה

הכימותרפיה, אולי המושג המוכר ביותר כשמדובר במחלות אונקולוגיות, היא קבוצה של תרופות שנועדו להשמיד את תאי הסרטן, והיא הקו הראשון והמרכזי לטיפול בלימפומות אגרסיביות.

השילוב הנפוץ ביותר של תרופות כימותרפיות בלימפומה שאינה הודג'קין נקרא  CHOP 21, והוא ניתן שש פעמים במחזורים של 21 יום. זהו הטיפול הכימותרפי המקובל כבר מאז שנות ה-70: "במהלך השנים ניסו לשפר את הטיפול באמצעות מתן תרופות כימותרפיות אחרות", מסביר ד"ר אביגדור, "לכאלו שניתנות במחזורים בטווח זמנים קצר יותר, אבל המחקרים הראו ששינויים אלו אינם יעילים יותר ואף עלולים להזיק".

מתחילת שנות ה-2000 נהוג לשלב בטיפולים אלו גם תרופות ביולוגיות, בדמות נוגדן כנגד חלבון שכיח הנמצא על תאי לימפומה מסוג B, בטיפול המאפשר  לדברי ד"ר אביגדור לרפא עד 60%-70% מהחולים.

טיפולי כימותרפיה עלולים לגרום לתופעות לוואי איתן ניתן להתמודד לרוב באמצעות טיפול תרופתי.

נוגדן מוצמד לכימותרפיה ( -Antibody Drug Conjugates-ADC) – טיפול המשלב נוגדן חד-שבטי (monoclonal antibody) מלאכותי מכוונן (ממוקד מטרה/ביולוגי) נגד חלבון CD79b עם תרופה כימותרפית אותה הוא נושא. הנוגדן נקשר לחלבון CD79b שעל פני תאי הסרטן, ובעקבות הקישור הנוגדן חודר באופן ספציפי לתוכם, ורק שם משתחררת ממנו הכימותרפיה, המעכבת את חלוקת התאים ומביאה למותם (אפופטוזיס). פעולת התרופה כרוכה בחשיפה נמוכה בלבד של התאים הבריאים לחומר הכימותרפי.

השתלת מח עצם עצמית

30% מהחולים לא מגיבים לטיפול הראשוני, או שהמחלה חוזרת ושבה להופיע אצלם למרות התגובה הראשונית. בקו השני של הטיפולים נמצאת השתלת מח עצם עצמית: לטיפול זה מתאימים רק כ-50% מהחולים שלא מגיבים לטיפול הכימותרפי הסטנדרטי. לדברי ד"ר אביגדור, כדי להגיע להשתלה עצמית צריכה להיות תגובה לכימותרפיה מהקו השני, שהיא אינטנסיבית יותר מהכימותרפיה מהקו הראשון, והמטופל צריך להיות מתחת לגיל 70.

"בהשתלת מח עצם עצמית אוספים תאי גזע של המטופל ממחזור הדם ומכניסים להקפאה עמוקה. המטופל מאושפז בבית החולים ומקבל תרופות כימותרפיות במינון מאד גבוה במשך כמה ימים כדי לחסל את שארית המחלה. לאחר הטיפול, תאי הגזע של החולה מוחזרים לגופו בעירוי. תאי הגזע מגיעים למח העצם של המטופל, שם הם גדלים ומייצרים תאי דם חדשים. מטרת פעולה זו היא לסייע למח העצם להתאושש מתופעות הלוואי שמתלוות לטיפולי כימותרפיה במינון גבוה".

תאי CAR-T

טיפול חדשני המבוסס על פיתוח של מכון ויצמן, משנה את הפרדיגמה הטיפולית עבור חולים שלא הגיבו לטיפול הכימותרפי בקו הראשון והשני, או שאינם יכולים לעבור השתלת מח עצם עצמית מפאת  גילם. זהו טיפול אימונותרפי בתאי T – תאים במערכת החיסון, שאחראים על חיסול זיהומים ותאי סרטן -, עבור החולים המתאימים.

ההליך ייחודי וחדשני: תאים לבנים נאספים מדמו של המטופל ונשלחים למעבדת הנדסה גנטית בארה"ב או באירופה, שם מבודדים את תאי ה-T ומחדירים לתוכם גנים המשתלבים ב-DNA של התאים האלה ומייצרים קולטנים כנגד חלבון ((CD19 הנמצא על גבי המעטפת של תאי הלימפומה מסוג .B תאי ה-T המהונדסים ליצור קולטנים, נקראים תאי CAR-T והם מוחזרים לדם של המטופל  באמצעות עירוי, שם הם מתרבים, ופועלים בגוף כנגד תאי לימפומה.

ד"ר אביגדור מספר כי תהליך הייצור של תאי CAR-T נמשך כחודש ובזמן זה החולה עלול לקבל טיפול כימותרפי מגשר, כדי להחזיקו במצב יציב עד להחזרת התאים.    

לעתים עובר הטיפול ללא תופעות לוואי משמעותיות, ובמקרים אחרים קיימות תופעות לוואי הדורשות טיפול ומעקב רפואי צמוד.

השורה התחתונה מעודדת: "בעזרת הטיפול בתאי CAR-T אנחנו מצליחים כיום להביא להפוגת המחלה בכ- 40% מהחולים", אומר ד"ר אביגדור, "וזוהי בשורה משמעותית עבור חולים שעד לא מזמן לא היה להם שום סיכוי לשרוד בשלב הזה".

חשוב להדגיש כי בחירת הטיפול הינה להחלטת הרופא המטפל בהתייעצות עם המטופל.