טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis - MS) היא מחלה כרונית של מערכת העצבים המרכזית הכוללת את המוח, חוט השדרה ועצב הראייה. המחלה מתפתחת כאשר מערכת החיסון "מתבלבלת" ותוקפת את מעטפת המיאלין – שכבת ההגנה הטבעית של תאי העצב. כשזה קורה, תאי העצב עצמם נחשפים, וה"תקשורת" בין אזורים שונים נפגעת. אפשר לדמות את הפגיעה במיאלין לקצר חשמלי, שכתוצאה ממנו ההולכה העצבית משתבשת.
התוצאה היא התקפים, שמתבטאים בתסמינים נוירולוגיים מגוונים בהתאם לאזור בו הופיעה הדלקת: פגיעה בראיה, בתחושה, בשיווי משקל, בהליכה או בדיבור.
לאחר שהגוף מתאושש מהנזק נשארות צלקות (ומכאן שמה של המחלה - סקלרוזיס - בעברית התקשות או טרשת).

טרשת נפוצה מופיעה בצורות שונות, ומהלך המחלה משתנה ממטופל למטופל. ניתן להתבונן בדפוסים השונים של המחלה:

• טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (Relapsing-Remitting MS): התקפים עם תסמינים נוירולוגיים משתנים ולאחריהם תקופות הפוגה. לא תמיד תהיה החלמה מלאה מההתקף והחשש הוא מהצטברות נזק הדרגתי מהתקף להתקף.
• טרשת נפוצה מתקדמת משנית (Secondary Progressive MS): אצל רוב החולים, לאחר 10–15 שנים של מהלך התקפי-הפוגתי, התסמינים מחמירים בהדרגה ללא תלות בהתקפים.
• טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (Primary Progressive MS): צורה פחות שכיחה (10–15% מהחולים) שבה המחלה מתקדמת בהדרגה ללא התקפים.
• טרשת נפוצה שפירה (Benign MS): מהלך נדיר יותר שבו המחלה שקטה לאורך שנים רבות, עם התקפים בודדים והתאוששות כמעט מלאה. עם זאת, לא ניתן לדעת מראש כיצד המחלה תתפתח ולכן יש צורך במעקב גם בתקופות הפוגה.

לטרשת נפוצה תסמינים מגוונים, בהתאם לאזור שבו מתחוללת הדלקת. במקרים רבים לאחר התקף ראשון חלה הטבה בתסמינים ולעיתים עד כדי היעלמות מלאה. למרות זאת, חשוב לא להתעלם מסימנים אפשריים כדי לא לעכב אבחון וטיפול מוקדם.

התסמינים השכיחים כוללים:

• נימול או עקצוץ בגפיים, בדרך כלל בצד אחד של הגוף או ברגליים.
• חולשה באחת או יותר מהגפיים.
• תחושת "זרם חשמלי" שעוברת לאורך הגב בעת תנועת ראש ("סימן לרמיט").
• בעיות בשיווי משקל, קואורדינציה והליכה.
• טשטוש ראייה, ראייה כפולה או אובדן ראייה חלקי – לרוב בעין אחת, ולעיתים עם כאב בתזוזת העין.
• קשיים בדיבור, ירידה בזיכרון או קושי בריכוז.

תסמינים נוספים יכולים לכלול עייפות כרונית, פגיעה בשלפוחית השתן, בתפקוד המיני וכן הפרעות בזיכרון ודיכאון.

הגורם המדויק לטרשת נפוצה אינו ידוע, אך שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים מעלה את הסיכון לחלות במחלה.
גורמים שעשויים להעלות סיכון:

• גיל: יכולה להופיע בכל גיל, אך נפוצה בעיקר בין 20–40.
• מין: נשים מפתחות טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית פי 2–3 יותר מגברים.
• היסטוריה משפחתית: אם אחד ההורים או האחים חלה, הסיכון עולה.
• מוצא: שכיחה יותר בקרב אנשים בעלי עור בהיר, במיוחד ממוצא צפון-אירופי.
• ויטמין D: רמות נמוכות וחשיפה מועטה לשמש נקשרו לסיכון מוגבר.
• השמנה (בעיקר בילדות): עודף משקל בילדות נקשר לסיכון מוגבר.
• מחלות אוטואימוניות: סיכון מוגבר גם במצבים כמו מחלות בלוטת התריס, אנמיה ממארת, פסוריאזיס, סוכרת סוג 1 או מחלות דלקתיות במעיים.

אבחון טרשת נפוצה אינו נקבע בבדיקה אחת פשוטה. האבחון מבוסס על שילוב של תלונות המטופל, ממצאים נוירולוגיים ובדיקות הדמיה מתקדמות. הוא מתחיל בשיחה ובדיקה גופנית אצל נוירולוג.
אם עולה חשד לתהליך דמיאלינטיבי (פגיעה במעטפת המיאלין), תתבצע לרוב בדיקת MRI לאיתור מוקדי דלקת במוח ו/או בחוט השדרה.
במקרים מסוימים נדרש גם דיקור מותני, כלומר לקיחת דגימה מנוזל השדרה, כדי לבדוק סימנים דלקתיים במערכת העצבים המרכזית.

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול בטרשת נפוצה. אם בעבר עמדו לרשות המטופלים אפשרויות מוגבלות, כיום קיימים טיפולים בעלי יעילות גבוהה יותר ופרופיל בטיחות משופר.
חלק מהטיפולים החדשים ניתנים לנטילה בבית – ללא צורך בהגעה תכופה למרפאה או לבית החולים – ומאפשרים לשמור על שגרת חיים פעילה ומאוזנת.
מחקרים מראים שאבחון מוקדם והתחלת טיפול יעיל בשלב מוקדם עשויים לדחות התקדמות לשלב שניוני ולהאט התקדמות נכות.

בעבר, טרשת נפוצה נתפסה כמחלה הפוגעת באופן משמעותי באיכות החיים ואף עוררה דאגות ביחס לתוחלת החיים. אולם, בזכות ההתקדמות בטיפולים ובתרופות, ברור היום שתוחלת החיים עבור אנשים עם טרשת נפוצה כמעט ואינה נפגעת ביחס לכלל האוכלוסייה.
יחד עם זאת, המחלה עשויה להשפיע במידה ניכרת על איכות החיים ולהוביל למגבלות תפקודיות שונות. לכן יש חשיבות רבה לטיפולים המתקדמים הזמינים כיום, שמספקים כלים לשיפור איכות החיים ומאפשרים למטופלים להמשיך לנהל חיים מלאים – להקים משפחה, לנהל קריירה, להשתתף בפעילות גופנית ולשמר חיים אינטימיים תקינים.

התמודדות עם טרשת נפוצה אינה מסתכמת בטיפול התרופתי בלבד. מדובר במחלה שמשפיעה על תחומי חיים רבים, כולל תעסוקה, משפחה וזוגיות. שמירה על אורח חיים מאוזן, משקל תקין, תמיכה מנטלית למטופל ולמשפחתו וליווי רפואי מקצועי – הם מרכיבים חשובים בניהול המחלה.

משקל תקין
שמירה על משקל גוף תקין היא חלק מהמאמץ להשגת איזון והפחתת תסמינים. עודף משקל בילדות נקשר לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה, ועודף משקל אצל מאובחנים עשוי להיות קשור למהלך מחלה מורכב יותר.

תזונה מומלצת
גישה תזונתית שכיחה המומלצת למטופלים היא הדיאטה הים-תיכונית. מחקרים מצביעים על כך שהיא עשויה לתרום לשיפור איכות החיים בקרב אנשים עם טרשת נפוצה.
בכל מקרה, מומלץ לבנות תפריט מותאם אישית בליווי דיאטנית קלינית עם ניסיון בתחום.

פעילות גופנית
פעילות גופנית סדירה נחשבת גורם תומך חשוב: היא עשויה להפחית תסמינים, לתרום לשיקום ולהתאמה תפקודית. ניתן להתאים סוג פעילות אישית: שחייה, הידרותרפיה, הליכה, יוגה, טאי-צ'י, חדר כושר ועוד.

איזון רגשי ואופטימיות
המצב הרגשי משפיע על ההתמודדות עם מחלות כרוניות. תרגול הרפיה, נשימה, דמיון מודרך וכלים נוספים לניהול מתחים עשוי לסייע בתחושת שליטה ובהתמודדות היומיומית.

עישון
עישון נקשר ליותר התקפים ולמהלך מחלה מורכב יותר, ולכן מומלץ להימנע ממנו ככל האפשר.

תוסף ויטמין D
בקרב אנשים שאובחנו בטרשת נפוצה, שמירה על רמות תקינות של ויטמין D עשויה לתרום להתנהלות המחלה. יש מחקרים המצביעים שתוספי ויטמין D יכולים להפחית תדירות התקפים ולהשפיע על מדדים מסוימים במעקב. נטילה במינון מבוקר נחשבת בטוחה עבור רוב החולים, ויכולה להשתלב בגישה כוללת לשמירה על הבריאות.

סיכום קצר לסיום
טרשת נפוצה היא מחלה כרונית שבעבר נחשבה מאיימת, עם חשש להידרדרות תפקודית. כיום, בזכות טיפולים בעלי יעילות גבוהה, מטופלים רבים מנהלים שגרה מלאה לאורך שנים. אבחון מוקדם וטיפול מותאם הם המפתח להצלחה.