לכו על זה: גם זו דרך להתמודד עם טרשת נפוצה

אם יש מאפיין אחד מובהק בהופעתה של טרשת נפוצה, הרי זהו חוסר היכולת לנבא באיזה אופן היא תופיע אצל כל מטופל ומטופל וכיצד תשפיע על הגוף בטווח הארוך. עם זאת, קיימים היבטים בהתמודדות עם המחלה שאפשר בהחלט לשלוט בהם, וכך לשפר את איכות החיים.

אחד הכלים המשמעותיים יותר ביכולת לקחת את המצב לידיים, הוא פעילות גופנית. מחקרים שונים מגלים כי הקפדה על התעמלות קבועה עשויה לשפר משמעותית את איכות החיים לצד הטרשת, נוסף לכל יתרונותיה הרגילים של התעמלות לבריאות הנפש והגוף. עדויות רבות מצביעות על קשר בקרב חולי טרשת בין פעילות גופנית ותרומה לבריאות הלב, הפחתת חרדה ושיפור מצב הרוח.

לד"ר אנה סז'ין, מנהלת מחלקת שיקום בבית החולים איכילוב בתל אביב ומומחית לרפואה פיזיקלית ולשיקום, בדגש על שיקום נוירולוגי – יש ניסיון רב שנים בליווי מטופלים ברמות תפקוד משתנות, אשר מתמודדים עם קשיים מסוגים שונים. אחת הבעיות המרכזיות אצל מטופליה של ד"ר סז'ין, היא מספרת, היא עייפות. "מחלת הטרשת נפוצה במיוחד בקרב צעירים", היא מספרת. "בשלב בחיים שבו אנחנו רגילים להתרוצץ יום ולילה ולהתנהל במקביל בין עבודה, לימודים, בילויים, משפחה - חולי טרשת מתעייפים מהר מאוד. הם לא מסוגלים לעבוד כמה שעות ברצף, וחשים לפיכך שונים וחריגים מבני גילם, שלא יכולים להבין את אופי ההתמודדות".

במחקר שפורסם בשנת 2017 נטען כי התעמלות היא דרך יעילה במיוחד להפחתת העייפות הכרונית, וכי היא מסייעת בשמירה על רמת אנרגיה גבוהה ומפחיתה סיכוי לשיבוש היכולת התפקודית של חולי MS. "הסביבה לא תמיד מבינה שטרשת נפוצה פוגעת בכמה מהתפקודים החשובים ביותר להתנהלותם העצמאית של החולים", אומרת ד"ר סז'ין. לעתים המטופלים חווים קושי בפעולות פשוטות - להתלבש, להתרחץ או לבצע עבודות בית פשוטות. ההתעמלות יכולה להקל על כל אלה".

טרשת נפוצה ופעילות גופנית

פילאטיס ויוגה: אחד התסמינים הנפוצים בקרב החולים הוא טונוס (כיווץ) שרירי. כדי להתגבר על כך, מומלץ להקפיד על ביצוע תרגילי מתיחה. "יוגה היא דרך מצוינת למתוח ולחזק את השרירים", מדגישה סז'ין, "וכך להפחית ממידת הנוקשות שלהם". ליוגה נודעת גם השפעה מרגיעה שהוכחה מחקרית  כיעילה בהפחתת חרדה ומתח, המאפיינים ומלווים את החיים עם מחלה כרונית.

אימוני סיבולת: כל יציאה להליכה, שחייה או רכיבה משפרת משמעותית את הבריאות – בין השאר בשל ההשפעה על מערכת הנשימה ובריאות הלב. שילוב הליכה יומיומית בסדר היום הוא צעד מומלץ במיוחד, על אחת כמה וכמה במקרים בהם אימונים אינטנסיביים יותר אינם מתאפשרים.

הידרותרפיה (תנועה במים): כוח המשיכה עובד אחרת במים: מי שיכולת ההליכה שלו נפגעה בעקבות המחלה, יכול לנצל זאת לתרגול הליכה יציבה מבלי ליפול. אימון כזה עשוי לסייע לחיזוק השרירים ולהפחתת טונוס השריר – אך סז'ין מדגישה כי הוא לא מתאים לכל אחד: "בבריכות טיפוליות לרוב מכוונת טמפרטורת המים ל-37 מעלות. עבור חולים שהטרשת שיבשה את רמת סבילותם לקור וחום, השהייה במים לפעמים רחוקה מלהיות נעימה. חשוב גם להקפיד על מנוחה טובה של שעה ויותר בתום הטיפול, שעלול לעייף מאוד".

אימוני כוח: אימוני כוח אינם מתאימים לכל מי שחי עם טרשת נפוצה. אם בכל זאת הם מתאפשרים יש ביכולתם לחזק את השרירים ולמנוע ניוון. גומיות ומשקולות הם עזרים מומלצים, אולם חשוב להדגיש כי נדרשת הדרכה של מאמן מקצועי.

אינסטינקט הפוך

סז'ין מפצירה בחולי טרשת נפוצה לנהוג באופן הפוך ממתעמלים רגילים, ולא להעלות את רמת הקושי במהלך האימונים. "טרשת נפוצה מחייבת ביצוע של פעילות גופנית בפרופורציה", היא אומרת, "חשוב מאד להימנע ממאמץ עודף ולא להמשיך בפעילות אם הגוף מאותת להפסיק. זה אולי נותן לפעמים לאנשים תחושה של התקדמות ושיפור, אבל זה עלול לפגוע בהם בטווח הארוך".

על אף הקונצנזוס הרפואי בדבר חשיבותה של פעילות גופנית עבור חולי טרשת נפוצה, העייפות המאפיינת את המחלה מקשה עליהם שבעתיים ומקשה על ייצור שגרת אימונים, שתסייע להם לצאת מהמצב. "מעגל הקסמים" הזה הוא אתגר שצריך לצלוח:  "לכל חולה בטרשת נפוצה יש כתובת לקבלת סיוע – וחשוב להזכיר את זה", אומרת ד"ר סז'ין. "מרכזי השיקום בבתי החולים פועלים בדרכים שונות כדי להעניק כלים להתמודדות עם המחלה ולשפר את התפקוד לצדה". במרכזי השיקום יכולים המתמודדים למצוא שירותים פסיכולוגיים, שירותי מיצוי זכויות, הדרכות כושר ותנועה וגם קבוצות תמיכה: "היעזרות בכוחה של קבוצת אימון היא אחת הדרכים הטובות להתגבר על קושי וחוסר מוטיבציה", אומרת סז'ין. "כשאתה חלק מקבוצה, לא תרשה לעצמך להימנע מפעילות. קבוצת השיקום שאנו מלווים מאפשרת לקבל חיזוק, דחיפה וכוח לשפר את איכות החיים".