טרשת נפוצה: ככל שמתחילים את הטיפול מוקדם יותר - כך הוא יותר יעיל

לפני כשנה חשפה השחקנית כריסטינה אפלגייט כי היא חולה בטרשת נפוצה ועל כוונתה לפרוש מעולם המשחק בעקבות כך. החשיפה והראיונות שהעניקה אפלגייט בהם היא מתייחסת למחלה, מסייעים בהגברת המודעות לטרשת הנפוצה ממנה סובלים כ-9,500 אנשים בישראל.

מה היא טרשת נפוצה? טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. לדברי ד"ר רון מילוא, מומחה לנוירולוגיה ולטרשת נפוצה מבית החולים ברזילי, הסיבות למחלה אינן ידועות, אך מניחים כי מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. "החשוד הסביבתי העיקרי הוא וירוס אפשטיין בר שגורם למחלת הנשיקה", אומר ד"ר מילוא, "נראה שכל מי שלקה בטרשת נפוצה, נדבק קודם לכן גם בוירוס".

הגיל השכיח לפרוץ המחלה הוא בין 20 ל-40 והיא נפוצה יותר בקרב נשים, אבל ד"ר מילוא מציין כי כבר נראו מופעים של המחלה בקרב תינוקות, ואף אנשים מעל גיל 70. "עוד דבר שיודעים להגיד על המחלה הוא כי באופן כללי, ככול שמתרחקים מקו המשווה לכיוון הקטבים השכיחות שלה עולה. הפיזור הזה קיים גם בתוך מדינות עצמן - יש עלייה בשכיחות המחלה ככול שמצפינים. העובדה הזו יכולה לנבוע משילוב של סביבה וגנטיקה: שכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים ממוצא אירופאי, ובקרב מי שחיים באזורים בהם החשיפה לשמש נמוכה יותר, ולכן נוטים לסבול ממחסור בוויטמין D".

עלייה בכמות המאובחנים בשנים האחרונות

באופן כללי, מציין ד"ר מילוא, יש בשנים האחרונות עלייה בכמות החולים בטרשת נפוצה. העלייה הזו נובעת מכמה סיבות: גילוי יותר מוקדם של המחלה ושכיחות גבוהה יותר של גורמים סביבתיים כמו עישון, השמנה, חוסר בפעילות גופנית שידועים כגורמי סיכון למחלות אוטואימוניות. "בנוסף, ככול שאנחנו יותר היגייניים אנחנו לא נותנים למערכת החיסונית שלנו 'לחנך' את עצמה באופן טבעי, ובכך גורמים לה להיות חשופה יותר למחלות אוטואימוניות".

כך, אם בעבר באזורים בהם היתה שכיחות גבוהה של המחלה היחס עמד על 100 חולים ל-100 אלף אנשים, היום באותם אזורים השכיחות היא כבר 200-250 ל-100 אלף אנשים. "בישראל בעבר השכיחות היתה 50-60 חולים ל-100 אלף אנשים, וכיום היא כבר 100 חולים ל-100 אלף אנשים. גם בשאר מדינות המזרח התיכון יש עליה בשכיחות המחלה", מציין ד"ר מילוא. 

לטרשת נפוצה ביטויים רבים והיא שונה מחולה לחולה. באופן כללי, זו מחלה שמקצרת את תוחלת החיים של החולים בה ב-6-7 שנים בממוצע. "בקרב חולים מסוימים המחלה יכולה להתבטא באופן קל ולא לפגוע כלל בתוחלת החיים ובאיכות החיים. בקרב מיעוט מהחולים נראה מהלך קשה מהיר ואגרסיבי שיגרום לנכויות משמעותיות אחרי שנים בודדות. 

קביעת הטיפול המתאים - שילוב של תועלת מול סיכון

ד"ר מילוא מציין כי הטיפולים במחלה הולכים ונהיים יותר ויותר יעילים. "כל הטיפולים המאושרים מסייעים בעיכוב התפתחות המחלה, ובהורדת תדירות ההתקפים שקשורה לנכות מאוחרת. מחקרים מראים כי לפני עידן הטיפולים הנוכחיים משך הזמן הממוצע שלקח לחולה להגיע לנכות שמצריכה עזרה בהליכה היה 15-16 שנים, היום זה כבר 33-34 שנים".

ההמלצה הגורפת הכללית, אם כן, היא לטפל בטרשת נפוצה כמה שיותר מוקדם. "יש מגוון מאוד גדול של שיקולים איך לטפל ומתי לטפל. מה שמכתיב את ההתייחסות האינדיבידואלית זה היחס בין תועלת לסיכון. יש הרבה תועלות וסיכונים שמשתנים מאדם אחד לשני. המחלה שונה מאחד לשני, המבנה האישיותי והבריאותי שונה, ואת כל הגורמים האלו חשוב לקחת בחשבון", אומר ד"ר מילוא.

כך למשל, חשוב לבדוק איזה תרופות נוספות האדם לוקח ומה האינטראקציות שלהן עם הטיפול. בנוסף, מכיוון שזו מחלה שחולות בה נשים צעירות רבות - צריך לקחת בחשבון את תכנוני המשפחה שלהן. "רוב הטיפולים מגדילים סיכונים לזיהומים, למשל, וניתן להעריך מי מצוי בסיכון רב יותר לסבול מזיהומים מסוימים, ולהעדיף עבורו תרופות אחרות אשר לא מגבירות את הסיכון לאותם זיהומים".

כמו כן חשוב לבחון את מהלך המחלה, שהוא שונה מחולה לחולה. יש שורה ארוכה של גורמים פרוגנוסטיים שאפשר למדוד בתחילת המחלה, ודרכם לנבא אם היא תתקדם מהר או לאט, ומתי כדאי להעדיף טיפול יותר אגרסיבי בשביל להגדיל את התועלת שלו. 

ישנם גורמי סיכון אפידמיולוגיים שחשוב לקחת בחשבון - אישה לעומת גבר, לגברים יש  סיכון מוגבר למחלה יותר אגרסיבית. גיל - ככל המחלה מתפרצת מאוחר יותר יש סיכון שהיא תתקדם יותר מהר. חשיפה לגורמי סיכון סביבתיים - עישון, השמנה וחוסר בוויטמין D יכולים לגרום לא רק לסיכון גבוה יותר לחלות במחלה, אלא גם למחלה יותר קשה. 

כמו כן, חשוב להתייחס לגורמי סיכון קליניים- סוג ההתקפים, מיקומם, תדירותם ומידת ההחלמה מהם: "אם ההתקפים הראשונים, בייחוד הראשון והשני, לא עוברים לגמרי ומשאירים נכות, זה יכול לרמוז על כך שהמחלה תתקדם יותר מהר". בנוסף, הסתכלות על בדיקת ה-MRI הראשונה (זו המשמשת לצורך האבחנה), יכולה לנבא התקדמות איטית או מהירה של המחלה, בהתאם לכמות, מיקום ופעילות הנגעים, כמו גם סימני נזק נוספים שכבר נגרמו.

חשיבות ההתחלה המוקדמת של הטיפול, והתייחסות להעדפות האישיות של המטופל

ישנה חשיבות רבה לאופי המטופל ולהעדפות האישיות שלו,שכן אלו יכולים להשפיע על מידת ההיענות לטיפול "לדוגמא, אנשים שיעדיפו את נוחות הטיפול בבית" אומר ד"ר מילוא, "אנשים רבים יעדיפו לקחת את התרופה בעצמםכשמדובר בזריקות או טבליות למשל, ולא ללכת למרכז רפואי כדי לקבל אותן בעירוי.  גם משמעות רבה  לתדירות המתן של התרופה. יש אנשים שיעדיפו תרופה פעם בחצי שנה או שנה, אפילו שהיא ניתנת בעירוי בבית החולים, ויש לא מעט אחרים שיעדיפו תרופה הניתנת בזריקות פעם בחודש, בבית, מלווה בפחות לוגיסטיקה, ומאפשרת שמירה על שגרת החיים. 

בנוסף, יש תרופות שצריך לתת לפני שנותנים את העירוי, כדי להקטין את תופעות הלוואי שלו - גם זה שיקול". חשוב גם להכיר את אורח חייו של המטופל ויכולתו לעמוד בדרישות הניטור והמעקב של הטיפול כדי למקסם את הצלחתו.

לכן, ההמלצה היא להתאים את הטיפול על ידי רופאים המומחים למחלה ומכירים את מכלול השיקולים. בנוסף, חשוב לוודא שיש מעקב קבוע לצד נטילת התרופות, כדי לנטר את הצלחת הטיפולים והסיכונים שלהם לצד סיכוני המחלה. 

לדברי ד"ר מילוא מאות מחקרים שנעשו בתחום הוכיחו את יעילות ההתחלה המוקדמת של הטיפול: "מחקרים מראים כי ככול שעוברים מטיפול שלא עובד לטיפול אחר מוקדם יותר וככל שמתחילים עם טיפול יותר אגרסיבי בשלבים ראשוניים - התוצאות יותר טובות. טיפול מוקדם הוא תנאי בסיסי לצד שמירה על יחס חיובי של תועלת לעומת סיכון".