סימני אזהרה על העור: אבחון מלנומה מוקדם מציל חיים

בכל חודש מתגלים בישראל כ-100-150 חולי מלנומה חדשים ובכל שנה מאובחנים כ-200 חולים חדשים עם מלנומה במצב מתקדם. "מעל 90% מהמקרים מתגלים בשלב מוקדם שאפשר לרפא ולכן יש חשיבות עצומה לבדיקות המקדימות", מסבירה ד"ר שרון מרימס מהמרפאה דרמטו-אונקולוגית במכון שרת לאונקולוגיה, בבית החולים הדסה עין כרם.

"באופן כללי וללא גורמי סיכון, מומלץ לכל אדם להיבדק פעם בשנה אצל רופא עור לגילוי שומות ונגעים חשודים בעור. מדובר בבדיקה חיצונית, קצרה ופשוטה שיכולה להציל חיים ואין סיבה לא להכניס אותה לרוטינה של הבדיקות הרפואיות התקופתיות", היא ממליצה. "ישנם אנשים עם גורמי סיכון למלנומה, למשל בעלי עור בהיר או ג'ינג'ים, או אנשים עם עשרות נקודות חן, והם לפעמים צריכים לדאוג להיבדק לעתים קרובות יותר, תלוי בהנחיה של הרופא. גורמי סיכון נוספים למלנומה הם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במלנומה או אנשים שהייתה להם מלנומה בעבר".

לדברי ד"ר מרימס, יש גורמי סיכון למלנומה שלא ניתן לשלוט בהם, למשל הרקע המשפחתי וצבע העור. מנגד, ידוע שחשיפה לא מבוקרת לשמש עלולה לגרום למלנומה, במיוחד כוויות חוזרות במהלך הילדות. "על ידי חינוך נכון ושימוש בקרם הגנה אפשר למנוע את הכוויות האלה ולהפחית את הסיכון למלנומה", היא אומרת.

מה כולל אבחון מלנומה המוקדם?

בבדיקה שגרתית, רופא עור יבדוק את נקודות החן בכל חלקי הגוף וישים לב לכמה מאפיינים. "נקודת חן תקינה היא יחסית קטנה, סימטרית וחד גונית. לנקודות חן לא תקינות יש כמה מאפיינים שקל לזכור אותם בעזרת האותיות A,B,C,D,E:

A-asymmetry: צורה לא סימטרית – לא ניתן להעביר קו סימטריה בתוך השומה.
B-border: גבול השומה אינו ברור ומוגדר.
C-colour: צבע השומה אינו אחיד, והיא מורכבת ממספר גוונים. שומות בצבע שחור, כחלחל או אפור צריכות להדליק נורה אדומה.
D-Diameter: שומות שקוטרן עולה על 6 מ"מ יהיו גם הן לרוב לא תקינות.
E-evolution: גם שומה חדשה או שומה שהשתנתה צריכות להדליק נורת אזהרה – רוב נקודות החן מופיעות במהלך הילדות ובגיל ההתבגרות. בגילאים האלה נוספות שומות חדשות ואלה שקיימות עוברות שינויים, ולכן לא כל שינוי מהווה סימן לבעיה אבל חשוב להתייעץ עם רופא עור לגבי כל שינוי. "מעל גיל 40, בדרך כלל, אין שומות חדשות ולכן צריך להיות מאוד ערניים לכל נקודת חן חדשה ושומה שהמראה שלה אינו תקין או משתנה", מדגישה ד"ר מרימס.

בבדיקה שגרתית אצל רופא העור הוא ייעזר בדרמטוסקופ, מכשיר שמשמש לבדיקת נגעי עור. מכשיר זה מאפשר לראות בהגדלה את המבנה הגיאומטרי של הנקודות. "השימוש בדרמטוסקופ משפר את היכולת לאבחן סרטן עור (כגון סרטן מלנומה), ולהבדיל אותו מנגעים שפירים של העור. במידה שהתגלתה נקודה חשודה, שולחים את הנבדק להוצאה כירורגית של השומה, בהרדמה מקומית. "נהוג להוציא את כל הנגע ולשלוח לביופסיה כדי לקבל תשובה האם הנגע תקין או שיש בדגימה תאים סרטניים", אומרת ד"ר מרימס ומדגישה: "חשוב לבקש לקבל תשובה פתולוגית גם אם היא תקינה. לעתים נאמר לנבדק שבמידה שתהיה תשובה לא תקינה ייצרו אתו קשר. ההקפדה על קבלת תשובות פתולוגיות גם אם הן תקינות, יכולה למנוע מקרי קצה שמטופל לא מקבל תשובה של פתולוגיה של תאים לא תקינים בדגימה".

ד״ר מרימס מסבירה כי יש כמה סוגים של תשובות. "התשובה יכולה להיות תקינה לחלוטין, כלומר נקודת חן שאינה מלנומה. אפשרות אחרת היא שאכן מדובר במלנומה אבל יש גם אפשרות שלישית - נקודת חן אטיפית (dysplastic nevus) . זהו שלב ביניים שאמנם עדיין אינו מלנומה ואינו מסוכן, אבל שומה דיספלסטית מהווה גורם סיכון למלנומה ומכוונת את רופא העור לעקוב אחרי המטופל לעתים קרובות יותר".

אם אובחן גידול סרטני, יתבצע ניתוח נוסף: כריתה מקומית רחבה עם או ללא ביופסיה של בלוטת הזקיף. "אחרי הניתוח השני נשאר רק לבצע מעקב באותם חולים בהם המלנומה הוסרה בשלב מוקדם. הניתוח השני יהיה יותר מורכב אם המלנומה מצליחה לחדור לעומק של יותר ממילימטר. במקרה כזה מבצעים גם ניתוח בלוטת זקיף בבלוטת הלימפה הראשונה שמנקזת את האזור בו אובחנה המלנומה, כדי לוודא שאין באותה בלוטת לימפה תאי מלנומה".

חשוב לשים לב לשינויים בצלקת של נגע בסיכון שהוסר (מלנומה או נגע דיספלסטי), אם מופיעה על הצלקת נקודת חן, פיגמנטציה חדשה או פצע שאינו נרפא צריך להיות ערניים – "בדרך כלל ניתוח הרחבה מונע חזרה של מלנומה, אבל אם יש שינוי בצלקת במקום בו הוסרה מלנומה חשוב להיבדק".

ד"ר מרימס מציינת כי מעבר לבדיקה הרגילה עם דרמטוסקופ, אנשים שנמצאים בסיכון למלנומה בגלל ריבוי נקודות חן יכולים לפנות לשיטה נוספת לאבחון מלנומה מוקדם, שכוללת ניטור ממוחשב - צילום דיגיטלי של כל נקודות החן. "אצל אנשים עם ריבוי שומות אטיפיות יש היגיון לבצע את הבדיקה פעם בשנה. הצילום מאפשר תיעוד מדויק של נקודות החן והנגעים בעור. הצילום הראשון מתעד את כל השומות בגוף ומשמש בסיס למעקב קליני אחרי המטופל. בביקור הבא הרופא יכול לאתר נגעים חדשים או שומות שהשתנו".