מלנומה, תסמינים, גורמים ושלבי המחלה : הכל על מלנומה באתר בחסות נוברטיס

It looks like you are using an older version of Internet Explorer which is not supported. We advise that you update your browser to the latest version of Microsoft Edge, or consider using other browsers such as Chrome, Firefox or Safari.

מלנומה היא מחלה קשה וערמומית, שיודעת לתקוף את תאי המגן של העור, לנוע ברחבי הגוף ולהשתרש באזורים מרוחקים בו. 

הכל מתחיל מגידול של תאים בשם מלנוציטים, שנמצאים בשכבת העור החיצונית (האפידרמיס). המלנוציטים אחראים לפיגמנטציה של העור ותפקידם להגן עליו מקרני השמש. "יש כמה סוגים של גידולי עור – השכיחים ביותר הם סרטן תאי הבסיס וסרטן עור קשקשי, שמהווים 80%-90% מהמקרים", מסביר ד"ר נתי אשר, מומחה בכיר לאונקולוגיה, ממכון אלה למלבאום לאימונו-אונקולוגיה ומלנומה בבית החולים שיבא תל השומר. מלנומה, לעומת זאת, מהווה פחות מ-5% מסרטני העור. אבל בניגוד לסרטני עור אחרים היא יכולה להיות קטלנית.

"גורם הסיכון העיקרי למלנומה ממאירה הוא חשיפה לא מבוקרת לקרינה האולטרה-סגולה של השמש. אנשים בעלי צבע עור בהיר ועיניים בהירות נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במלנומה לעומת כהי עור. גם אנשים עם מספר שומות גבוה – מעל 100 שומות רגילות, או אנשים בעלי שומות אטיפיות (לא טיפוסיות), נמצאים בסיכון למלנומה וצריכים להקפיד ללכת לרופא כל חצי שנה לבדיקה שגרתית ולהיזהר מאד מחשיפה לשמש״, מוסיף ד״ר אשר. 

לדבריו, ״למלנומה יש גם בסיס גנטי. אמנם עדיין לא מצאו גן ברור שאחראי למלנומה כמו בסרטן השד וסרטן השחלות, אבל כן ידוע שאם לקרוב משפחה מדרגה ראשונה יש מלנומה, הסיכון לחלות במחלה הוא יותר גבוה. בנוסף, אנשים שסובלים מסרטני עור אחרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מלנומה״. ד"ר אשר מציין כי גיל החולים הממוצע עומד על 65-80, ״אבל מלנומה פוגעת בטווח רחב של גילאים, ולכן אפשר לראות הרבה צעירים בגילאי 30-50 שחולים בה".

תמונה עיצובית
"עדיין לא מצאו גן ברור שאחראי למלנומה" צילום: Shutterstock

רוב סוגי המלנומה מתבטאים תחילה בתסמינים דוגמת נגע חדש בצבע חום או שחור, או בשומה קיימת שמשנה את צורתה. חשד למלנומה יעלה כשהשומה אינה סימטרית, כשהגבולות שלה לא ברורים ומוגדרים, כשצבעה אינו אחיד (יש לה יותר משני גוונים), כשקוטרה עולה על 6 מ"מ או כשיש לה מראה שונה מהמראה של השומות האחרות בגוף. "כל שינוי בשומה צריך לעורר חשד למלנומה, מלבד בגיל ההתבגרות ובתקופת ההיריון", מסביר ד"ר אשר. "בתקופת אלה שינוי בשומות והופעה של שומות חדשות נחשב לרוב למצב תקין. יש גם מלנומות שמגרדות ויש כאלה שמדממות. זה בדרך כלל מופיע בשלב יחסית מתקדם".

לדברי ד"ר אשר, שומות יכולות להתפתח:

על העור

ב-70% מהמקרים מלנומה מתפתחת על העור במקומות שחשופים לשמש – אצל גברים על הקרקפת או באפרכסות, על העורף, הזרועות או בגב; אצל נשים במחשוף וברגליים. מלנומה יכולה להופיע גם במקומות שלא חשופים לשמש כמו איברי מין ובין האצבעות ברגליים.

בעין

מלנומה בלחמית (החלק הלבן או הוורוד של העין), נראית כמו נקודה שחורה קטנה. מלנומה יכולה להתפתח גם בחלק האחורי של העין כשהתסמין הוא בדרך כלל הפרעה בשדה הראייה או הבזקי אור. לפעמים אין סימפטומים, אבל אפילו במקרה כזה מלנומה אמורה להתגלות בבדיקת עיניים שגרתית.

בכפות הידיים וכפות הרגליים

סוג של מלנומה מעט יותר אגרסיבי שמופיע לרוב אצל אנשים עם עור כהה. 

בציפורניים

מדובר במיקום נדיר ולכן אבחון מלנומה יחסית קשה. אבל, במידה שמופיע פס שחור לאורך הציפורן כדאי לפנות לרופא עור כדי לבדוק האם הפס הוא נמש, פטרייה, תוצאה של מכה עם דימום או שאולי מדובר במלנומה. זוהי אפשרות נדירה ומאוד חשוב לאבחן אותה בשלב מוקדם. 

בריריות

לא מעט חולים מגיעים עם מלנומה בחלל הפה, למשל בחניכיים או בחלק הפנימי של האף או באיברי המין. לפעמים החולים האלה מופנים על ידי רופא שיניים או גינקולוג שמאבחן גוש – בדרך כלל שחור או מדמם.

ד"ר נתי אשר
"כל שינוי בשומה צריך לעורר חשד למלנומה". ד"ר אשר צילום: אוסף פרטי

אלו הם שלבי המחלה:

שלב 1 ושלב 2

המלנומה נמצאת רק בשכבות החיצוניות של העור ולא התפשטה מעבר לכך.

שלב 3

המחלה מתקדמת ומתחילה לשלוח גרורות ולעצור בבלוטות לימפה שקרובות לאזור המלנומה. התחנות הגדולות ביותר הן בצוואר, בבית השחי ובמפשעות. יכולים להיות שלבים שבהם מתפתחים גושים מתחת לעור בדרך לתחנות הלימפה ולכן צריך לערוך בדיקות לאתר גושים כאלה.

שלב 4

תאי המלנומה משתרשים גם באזורים שמעבר לבלוטות הלימפה הקרובות. התאים יכולים לעבור דרך כלי הדם שנמצאים ליד הגידול הראשוני ולהשתרש באיברים כמו מוח, לב, כבד, עצמות בחלל הבטן וקרומי המעי. בשונה מסוגי סרטן עור אחרים, מלנומה יכולה ליצור גרורות בכל מקום. 

"כל סוגי המלנומות יכולים ליצור מחלה גרורתית", מבאר ד״ר אשר. "הסימפטומים תלויים במיקום הגרורות, במספרן ובגודלן. לדוגמה, כשיש 2-3 גרורות ריאתיות, החולה ירגיש לרוב בריא. אם המחלה הגיעה לכבד ויש הרבה גרורות בכבד – התפקוד שלו לא יהיה תקין, ואם הגרורות בריאות מרובות, זה יגרור שיעול או קושי לנשום. ככל שעומס המחלה הולך וגדל האנרגיה של המטופל הולכת ויורדת. הוא ירגיש עייפות, דיכאון וחולשה. לעתים אין הרבה גרורות אבל המיקום של הגרורות יכול לגרום לסימפטומים ספציפיים. למשל, גרורה שמתיישבת על חוט השדרה יכולה לגרום לכאבי גב ושיתוק, או גרורה במוח שעלולה לגרום לסימפטומים כמו בלבול, שינויים בהתנהגות או פרכוס".

Curated Tags