"הכל תלוי במאפיינים של המטופל, ברצונותיו ובהעדפותיו"

כ-1,500 מקרים של מלנומה – סרטן עור ממאיר – מתגלים בישראל מדי שנה. אבחון בשלב של מחלה מקומית (שלב 1 ו-2) מצריך טיפול ניתוחי. כאשר המחלה אזורית (שלב 3), נדרש ניתוח וטיפול תרופתי משלים. במצב מלנומה גרורתית (שלב 4) נדרש הטיפול התרופתי. כך שלמעשה, טיפול תרופתי ניתן כטיפול משלים לאחר ניתוח או במתאר של מחלה גרורתית. 

כיום קיימות שתי קטגוריות מרכזיות של טיפולים: מוכווני מטרה ואימונולוגיים, שבעקבות פריצת דרך מדעית החליפו את טיפולי הכימותרפיה אצל חולי מלנומה. כיום, טיפולי כימותרפיה ניתנים לעיתים רחוקות בקווים מתקדמים.

טיפול מכוון מטרה: "תקיפה ספציפית של המוטציה"

פרופסור גל מרקל, מומחה באונקולוגיה וחבר הפקולטה לאימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מסביר: "הטיפול במעכבי BRAF, MEK תוקף ישירות את תאי המלנומה. הוא מבוסס על שינוי שמתרחש ב-DNA הגורם לשינוי בחלבון BRAF. המוטציה גורמת לחלבון BRAF להיות פעיל בצורה בלתי מבוקרת ולשדר לתא אותות של הפעלה שמאפשרים לו לגדול, לשגשג ולשרוד. כאשר מלנומה רוכשת את השינוי היא מתמכרת לשטף הבלתי פוסק של האותות וזה הבסיס לטיפול מוכוון מטרה. מדובר בשינוי דומיננטי שמתרחש בסדר גודל של כ-50% מחולי המלנומה. המשמעות היא שאפשר לפתח תרופות שתוקפות בצורה מאוד ספציפית את המוטציה".

כיום, נעשה שימוש בשתי תרופות שונות שעובדות במשולב. האחת מעכבת את החלבון BRAF המוטנטי, והשנייה מעכבת את השלב הבא בשרשרת העברת האותות , חלבון ה-MEK. מדובר בתרופות שניתנות בכדורים ומאפשרות לחולה לקבל את הטיפול בבית.

ישנם מספר משלבים אפשריים לטיפול במלנומה, כאשר הטיפול הנבחר מותאם לכל מטופל לפי גיל, התקדמות המחלה, זהות המטופל והעדפותיו. "אפשר לעשות שימוש בתרופות בקו ראשון או בקווים מתקדמים אחרי כישלון של טיפולים אחרים", מבהיר פרופסור מרקל. "כשמדובר בטיפול משלים, מומלץ להשתמש בו למשך שנה אחרי הניתוח. בשלב 4 (גרורתי), הטיפול יכול להימשך זמן ממושך יותר". 

אימונותרפיה:” מבטלים את הברקסים הטבעיים"

בתחום האימונותרפיה, כלומר טיפולים שמבוססים על רתימה של מערכת החיסון והמרתה לפעול נגד תאי הסרטן, חלה בשנת 2018 פריצת דרך מדעית. שתי תגליות שהובילו לזכייה בפרס נובל גילו שני חלבונים – 1PD ו-4CTLA – שמהווים נקודת בקרה טבעית של מערכת החיסון. "גידולים סרטניים מנצלים את נקודות הבקרה על מנת לחמוק ממערכת החיסון", מסביר פרופסור מרקל. "התרופות האימונותרפיות מנטרלות את נקודות הבקרה. למעשה, אנחנו מבטלים את הברקסים הטבעיים והופכים את המערכת ליותר משוחררת. השחרור הזה ממריץ  את מערכת החיסון  לתקוף את תאי הסרטן ולהשמיד אותם, 

 גם תרופות במשפחה זו משפעלות את המערכת החיסונית. במקרים מסוימים, אפשר לשלב שתי תרופות מתוך המשפחה יחד. הטיפול ניתן בעירוי דרך הווריד באשפוז יום אחת לכמה שבועות - תלוי במשטר ובמינונים".

"באימונותרפיה", מוסיף פרופ' מרקל, "התרופות עצמן לא תוקפות את הגידול אלא רותמות את מערכת החיסון, שהיא איבר שלומד. אם מעוררים את מערכת החיסון, היא זו שעושה את העבודה. 
בשלב 4 של המלנומה, בחולה עם מוטציה ב-BRAF, האונקולוג יכול לבחור בין קווי הטיפול. "אפשר להתחיל בטיפול מכוון מטרה ולעבור לאימונולוגי או להפך", מסכם פרופסור מרקל. "אין כרגע מחקר שקובע מהי האסטרטגיה העדיפה. הכל תלוי במאפיינים של המטופל, ברצונותיו ובהעדפותיו. 
"לגבי שלב 3, בחולה עם מוטציה ב-BRAF,  הטיפול האימונולוגי וטיפול מוכוון מטרה מאושרים כטיפולים משלימים למשך שנה לאחר הסרה מלאה של הנגע. גם כאן ההחלטה של האונקולוג במה לבחור נעשית באופן שמותאם אישית למטופל, על בסיס יתרונות וחסרונות".